בימים אלו מתנהל קמפיין שמבקש להציג את תעשיית קידוחי הגז והנפט בישראל ככזו הפולטת פחות גזי חממה בהשוואה לפחם. כפי שכבר הצגנו בתחקיר שפרסמנו בשבוע שעבר, מדינת ישראל מבססת את אומדני פליטות גזי החממה מתעשייה זו על הערכות חלקיות ושגויות ומציגה תמונה מעוותת.
הטענות בנוגע להיותה של התעשייה נקייה יותר מפחם מתבססות בין היתר על הדוח המוטעה של משרד האנרגיה - "תרומת פליטות לא מוקדיות של מתאן לאפקט החממה", בו מוצגת גם השוואה בין הפליטות מפחם לבין אלו של משק הגז, זאת כדי להראות עד כמה הגז הוא דלק ״נקי״ יותר. החישוב מתבסס על מדדי פוטנציאל ההתחממות הגלובלית (Global Warming Potential או GWP).
כששורפים פחם או גז לצרכי ייצור אנרגיה, אחת מתופעות הלוואי היא פליטה של פחמן דו חמצני (CO2). נכון להיום ההערכות העולמיות מעמידות את ממוצע ה-CO2 הנפלט מייצור קוט"ש בשריפת גז על כמחצית (תלוי בטכנולוגיה וביעילות של תחנת הכוח) מהפליטות הנגרמות משריפת פחם עבור אותו ייצור. לכאורה, הגז הוא דלק ״נקי״ יותר בכל הקשור לפליטות גזי חממה.
אלא שהחישוב הזה מעריך רק את השלב האחרון של ייצור החשמל, שריפת הגז. מה קורה אם מסתכלים על מחזור החיים המלא של מגזרי הדלקים? ההפקה, ההולכה/שינוע והחלוקה של הדלקים תורמות גם הן לפליטות של גזי חממה. במקרה של הגז, גורם חשוב הוא פליטות ישירות של מתאן (CH4, שהוא המרכיב העיקרי בגז מחצבים). מתאן הוא גז חממה הרבה יותר אגרסיבי מ-CO2 (פי 28 לתקופת 100 שנה, פי 84 לתקופת 20 שנה. לחצו פה למילון המונחים).
ממחקר ״להערכת פליטות מתאן ממשק הגז בישראל״ שבוצע על-ידי מוסד שמואל נאמן עבור המשרד להגנת הסביבה בשנת 2016 ועודכן בפברואר 2021 עולה כי היקף הפליטות ממשק הגז נאמד בעולם בטווח שבין 0.5% ל-3% מכמות הגז המופקת. כך שגם אם מדובר על ״איבוד״ של כמה אחוזים מכמות הגז לאורך המקטעים השונים בייצור הגז, פליטות אלה מעלות משמעותית את סך פליטות גזי החממה מגז מחצבים, ומקרבות אותן לאותו היקף פליטות מפחם.
מה היא כמות איבודי המתאן הנדרשת כדי שפליטות גזי החממה בייצור חשמל מפחם ומגז יתאזנו? מחקרים בעולם מראים שהסף הוא בערך 3%. (2.7% עם GWP של 28 ל-100 שנה). זאת אומרת שאם 2.7% מהמתאן הולך לאיבוד לפני הגעתו לתחנת הכוח, תהליך ייצור אנרגיה מגז מחצבים מזהם בדיוק באותה מידה (מבחינת גזי חממה) כמו ייצור חשמל מפחם.
נכון להיום, אם נבחן את משק הגז בלא ההרחבות הצפויות, וניקח את חישובי פליטות המתאן שערכנו על סמך כל מקטעי ייצור הגז בישראל בהכפלה ב- GWP ל-20 שנה, בהתאמה עם מה שהוצג בדוח משרד האנרגיה, אפשר לראות כי סך פליטות גזי החממה מתעשיית הגז על פי מקדמי ה-IEA וה-EPA עולה על פליטות המתאן מייצור הפחם בישראל.
מה בנוגע לזיהום האוויר? בדרום קוריאה התפרסם בחודש שעבר מחקר ראשון מסוגו בעולם, שבדק את הההשפעות הבריאותיות מזיהום של תעשיית הגז ברמה לאומית ומצא כי שריפת הגז משחררת חנקן דו חמצני (NO2 (NOx, וגם גורמת לעליה בריכוז ה-PM2.5. התוצאה היא שמקרי המוות המוקדמים השנתיים, כתוצאה מזיהום מתעשיית הגז תחת תנאי הייצור בקוריאה, עולה על מספר מקרי המוות המוקדמים השנתיים מזיהום מתעשיית הפחם המקומית.
חלקיקים נשימים - PM2.5 הם חלקיקים הקטנים משניים וחצי מיקרומטר. כאשר נושמים אותם הם מסוגלים לחדור לעומק דרכי הנשימה ולריאות. החלקיקים מורכבים מחומרים רבים, כגון מתכות, פחמן שחור ופחמן אורגני, כימיקלים אורגניים, אמוניה, סולפטים, ניטרטים וחלקיקי קרקע. ב-2021 החמיר ארגון הבריאות העולמי את ההמלצות בנוגע לחשיפה של בני אדם לחנקן דו-חמצני וחלקיקים נשימים.
על פי המחקר, תחנות כוח בגז עוברות בין הדממה להתנעה בתדירות גבוהה כדי לעמוד בביקושי שיא (peak demands). דבר שגורם לשריפה חלקית של הגז, וכתוצאה מכך הזיהום גדל. בנוסף, טמפרטורת הפליטות נמוכה יותר בזמן ההדממה וההתנעה, ותהליכי הסינון פחות אפקטיביים וכתוצאה מכך משתחררים יותר מזהמים לאוויר.
הקרבה של תחנות כוח המופעלות בגז לתושבים מובילה לחשיפה גבוהה יותר לזיהום. המחקר הזה הופך לרלוונטי במיוחד בארץ, מכיוון שגם פה תחנות הכוח פועלות באזורים מרובי אוכלוסיה, וריכוזי תחמוצות החנקן בישראל חורגים באופן משמעותי מהמלצות ארגון הבריאות העולמי.
בסופו של דבר, בניגוד לטענות של משרד האנרגיה כאילו המחקרים קובעים בוודאות כי תעשיית הגז מקטינה משמעותית את פליטות גזי החממה וזיהום האוויר, ישנם כיום מחקרים המראים שבכל הנוגע לפליטות גזי חממה, ההערכות המוקדמות על פליטות מופחתות היו לא מבוססות. במקרה של זיהום האוויר, עדיין לא נערכו מספיק מחקרים מקיפים בעולם בנושא, אבל מחקרים מדעיים עדכניים, כגון המחקר הראשוני מדרום קוריאה, מטילים ספק גם בטענה שתעשיית ייצור הגז מפחיתה את זיהום האוויר.