green-wide2-min.jpg
  • יחידת ״זיקוק״

המדע לקידום קידוחי גז בישראל

עודכן ב: 10 דצמ 2021

התחקיר הראשון של יחידת ״זיקוק״ חושף את הכשלים הרגולטוריים בכל הנוגע לפיקוח וניטור תעשיית הגז בישראל - שמעמידים את חיי העובדים על האסדות ואת הסביבה הימית בסכנה, את ה״משחקים״ בחישובי נתוני פליטות המתאן של משרד האנרגיה ואת אירועי הזיהום בלב הים שהציבור לא ידע על קיומם.

איור: יונתן פופר

ביום שלישי ה-11 לפברואר 2020, התעוררו תושבי חוף הכרמל בסביבות השעה רבע לארבע בבוקר לקול פיצוץ גדול. כמה מהתושבים המבוהלים מיהרו לתעד את הלהבות שפרצו ממתקן הבערה של אסדת לווייתן הממוקמת כ-10 קילומטרים מהחוף ונראו היטב למרחוק. במשרד האנרגיה ביקשו להרגיע את התושבים. ״בלילה אירעה תקלה בסיב תקשורת בין בארות הגז לאסדה לוויתן״, נכתב בהודעת המשרד, ״התקלה חייבה את ריקון הגז הטבעי מהאסדה - באמצעות שריפתו… אז הלפיד שורף את הגז הטבעי על מנת שלא ייפלט לאוויר״.


יומיים מאוחר יותר, כבר התגלתה ״תקלה בצנרת לבארות לוויתן״. התיאור הקצר והמעורפל, שלא יגיד דבר למי שאינו איש מקצוע שבקיא בנושא, הסביר כי ״התקלה התגלתה בתקופת ההרצה בפרויקט הפקת הגז הטבעי באסדת לוויתן, במקטעי צנרת ההזרמה המצויים בסמיכות לקידוחי ההפקה בבאר המאגר״. גם במקרה הזה הרגיעו אנשי המשרד כי ״לאורך כל התקופה לא הייתה דליפת חומרים כלשהם למי הים ולא נגרם לאסדה או למתקנים הנדסיים הקשורים לאסדה כל נזק״.


בתגובה לתקלות האלה, הורו במשרד האנרגיה לחברת נובל-שברון להגביל את הפקת הגז מהבארות ל-60% עד שלא תושלם חקירת האירוע. חודש מאוחר יותר, נרשמה תקלה נוספת. ושוב, במשרד ביקשו להדגיש כי ״הוחלט על ריקון הדרגתי של הגז הטבעי מאסדת לוויתן, לאור כך צפוייה נראות חזקה של הלפיד המותקן על האסדה מהחוף… ריקון הגז הטבעי מהאסדה כמו גם הדלקת הלפיד, הינם אמצעי בטיחות שאין בהם כל סכנה לבריאות הציבור״. ב-22 למרץ, קיבלה החברה אישור לחזור להפעלה רגילה.


לפידי לוויתן כפי שנצפו מבית אורן. צילום: שומרי הבית

בין התחלת הפעלת האסדה בינואר 2020 ועד למאי 2020 נרשמו כבר עשרות תקלות שונות, כשב-5 למאי הגיע צוות שכלל את נציגי ״תחום בקרה הנדסית״ במשרד האנרגיה לאסדה, כדי לעמוד על מהות תקרית שאירעה שלושה ימים לפני כן וגרמה לשחרור מאסיבי של גז שנפלט משסתום אחת המערכות. עובדי האסדה המעיטו בחומרת התקרית והתייחסו אליה כאירוע לא משמעותי, ונציגי משרד האנרגיה לא זיהו כמה חמור היה האירוע.


אלא שה״אירועים״ שנמשכו גם במהלך מאי, ועוררו בהלה בקרב התושבים על קו החוף שיכלו לראות היטב את להבות מערכת הבעירה של האסדה שמופעלת במקרה של תקלה, לא אפשרו למשרד האנרגיה להתעלם מהמצב, ובסוף מאי הודיע הממונה על הנפט כי על חברת נובל-אנרג׳י ״לעצור כל פעילות במתקני הטורבו אקספנדר״, וכי ״רק לאחר בחינה מעמיקה של משרד האנרגיה יחד עם חברת ייעוץ, יוחלט על המשך פעילותו של המתקן״.


שלושה שבועות מאוחר יותר, ב-22 ליוני, עלו על האסדה הנדסאים של RPS, החברה הבריטית המייעצת למשרד האנרגיה, כדי לערוך ביקורת מקצועית של מערכות ונהלי הבטיחות על לוויתן. חודשיים מאוחר יותר פרסם משרד האנרגיה את הדוח, שנכתב באנגלית ובשפה טכנית, ורק כמה מהממצאים שלו תורגמו לעברית בתמציתיות. הדוח עצמו לא זכה כמעט כלל לתשומת לב בתקשורת הישראלית.


הגורם האנושי


״הממצאים העיקריים״, על פי התקציר המתורגם (שכלל כמה פסקאות בלבד) באתר משרד האנרגיה, העלו כי ״פעולות האימות מתקיימות בחלקן. מדובר באי התאמה לפרקטיקה המיטבית בתעשיית הנפט (good oilfield practice)... לגבי חקירת האירועים, עלה כי איכות הדוחות ותוכנם לגבי אירועי בטיחות אינה מספקת, ומדובר באי התאמה לדרישות המופיעות ב-CFR.250.191930… בביקורת לא נמצאה הוכחה למילוי דרישות תקן IEC 61508 ולא למילוי דרישות תקן IEC 61511. זו אי התאמה לתקנים הפנימיים של חברת נובל ולפרקטיקה המיטבית בתעשיית הנפט (good oilfield practice)״.


אם גם לכם הטקסט הזה לא ממש אומר דבר, אתם לא לבד. נדרשת קריאה של הדוח המלא בעזרת מומחים בתחום כדי להבין מה עומד מאחורי ״אי מילוי דרישות התקן״, או ״אי התאמה לפרקטיקה המייטבית בתעשיית הנפט״. דבר אחד שעולה במובהק מהתקציר העמום, הוא שגם אם מדובר במתקנים חדשים וישנם ״תקנים מחמירים ביותר״ שהחברות מחויבות להם , אסדת לוויתן לא עמדה בחלקם, ואנשי המשרד לא זיהו בזמן אמת את חומרת התקלות.


״מה שמפחיד הוא שעל פי המהנדסים שערכו את הביקורת, זה שהייתה דליפה והצוות לא הבין אפילו שזה מסכן חיים״, אומר מהנדס הבטיחות שצוות זיקוק ביקש ממנו לנתח את הדוח. ״מערכות חירום זה א׳ ב׳, זה לפני הכל. מדובר פה על אסדת גז שההשלכות של אסון כמו שעלול היה להתרחש הן עצומות״.


בדוח הביקורת נקבע כי התקרית ב-2 במאי הייתה עלולה להסתיים באסון עם נפגעים בנפש ופגיעה סביבתית משמעותית במקרה שדליפת הגז הייתה ניצתת. בזמן אמת, הצוות לא הבין שהאירוע הגיע עד כדי סכנת חיים, וגם מהנדסי משרד האנרגיה שהגיעו לאסדה לא זיהו את חומרת המצב בזמן אמת.


ג׳ונתן בנקס הוא מנהל יחידת ״מזהמי על״ בארגון "Clean Air Task Force". אחד הארגונים החשובים בעולם כיום בכל הנוגע לפיקוח על פליטות מתאן, שלוקח חלק במשימה העולמית להגיע לאפס פליטות עד לשנת 2050, ובין היתר הוא מייעץ לפאנל הבין ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC).


CATF ג׳ונתן בנקס

בשיחה עם ׳זיקוק׳ הוא גם מדגיש את הגורם האנושי שנוטים לשכוח ממנו בדיון על מערכות, חדשות ככל שיהיו. ״זה לא משנה כמה טוב המערכת מתוכננת, היא תדלוף, כי מדובר בגז ונפט״. בנוגע לאינספור המקורות מהם יכולות להתפתח דליפות הוא אומר כי ״כמה מהבעיות הגדולות ביותר שראינו במערכות כאלו הוא שמישהו משאיר בטעות, או כדי לתקן משהו, שסתום פתוח, ואז הם יוצרים מקור פליטת מתאן. לכן חייבת להיות מערכת מאוד ברורה של ניטור רציף והדוק ותיקונים, או שזה יהיה מיועד לכשלון״.


בנקס מתאר במדויק את מה שהתרחש על אסדת לוויתן במאי 2020. בזמן אמת, שסתום הושאר פתוח ויצר דליפה ואנשי צוות הפיקוח לא היו בקיאים בנהלי הבטיחות. דוח הביקורת מבהיר כי עובדי האסדה כשלו באיתור מסמכי ״ניתוח המפגעים״ על לוויתן. הם מציינים שהמסמכים הללו לא נמצאו גם עבור אסדת תמר, ולא קוימה אחת ״מדרישות המפתח״ על פי הנהלים הבינלאומיים בתחום - וידוא שכל פונקציות הבטיחות וההגנה תקינות ופעילות (SIF Validation).


בשיחת ועידה שקיימו המהנדסים שביצעו את הביקורת עם נציגי תאגיד WOOD שהיה אחראי על עיצוב ותכנון הפלטפורמה, האחרונים טענו כי ביצעו ״הערכת מפגעים וסיכונים״ על מנת לוודא את קיום התקנות עבור ״שכבות ההגנה״. אלא שהבדיקה העלתה שההערכה הזו לא בוצעה, וכי גם כאן מדובר בהפרה של הסטנדרט הבינלאומי הנדרש על פי התקן. בפועל, בניגוד לטענות של אנשי החברה המתכננת, האסדה החלה לפעול ״בלא הדגמה מלאה לכך שהדרישות המחויבות על פי התקן של עיצוב ופעילות״ האסדה ״אכן קוימו״.


כותבי הביקורת הדגישו כי התגלה להם שהעובדים על האסדה היו חסרי מודעות "כמעט לחלוטין" לדרישות התקן הפדרלי האמריקאי שהאסדה מחוייבת לעמוד בו בכל הנוגע לבטיחות, וש״לא קיימות הקצאות לביצוע משימות על פי לוחות זמנים לטיפול בציוד שאינו חלק מהמערכת המסומנת״.


אסדת לוויתן. צילום: אלעד איבס

מהנדס הבטיחות שניתח את הדוח מדגיש את מה שנעדר לחלוטין ממנו ומהדיווח של משרד האנרגיה. אחריות הרגולטורים שאישרו את הפעלת האסדה מלכתחילה בלא שנבדק שהיא אכן עומדת בתקנים הנדרשים, וכשלו מלזהות בזמן אמת את הסכנות. ״איך ניתן לאסדה אישור הפעלה ללא וידוא תפעולי״ (operational verification), הוא שואל.


בתשובה לשאלה בנושא ענה משרד האנרגיה כי ״בשלב ההפעלה, נדרשה חברת "נובל" לעמוד ברגולציה הפדראלית האמריקאית - 250CFR30״. אלא שכפי שהמשרד עצמו דיווח, הביקורת מצאה ששתי האסדות לא מילאו את כל הוראות התקן האמריקאי ולכן האסדה לא עומדת בדרישות הפרקטיקה המיטבית בתעשיית הנפט.


יחידת ״זיקוק״ פנתה למשרד האנרגיה וביקשה להבין כיצד, ״אם מהדוח עולה, כי אסדת לוויתן לא עמדה בתקנים הנדרשים על פי החוק - איך העובדות הללו מסתדרות עם טענות המשרד לאורך השנתיים האחרונות, לפיהן מדובר באסדה שנבנתה לפי התקנים המחמירים ביותר בעולם? כיצד אושרה הפעלת האסדה ללא בדיקה מקיפה של הדברים הללו״.


ממשרד האנרגיה נמסר כי ״האחריות לתקינות האסדה היא בראש ובראשונה של מפעיל האסדה, חברת "שברון". המשרד מבצע פיקוח סדור על פעילות האסדה בהתאם לתקנים המתקדמים במשק (אירופה וארה"ב) וכאשר מתרחשת תקלה, הוא פועל לוודא שהלקחים מופנמים. על מנת למנוע תקלות, על המפעיל לוודא שישנם כלל האמצעים לטפל בהן במקצועיות ובדחיפות, ולמנוע הישנותן בעתיד, ככל וניתן. האירועים שקרו ב-2.5 התרחשו מתקלות אנוש ונמנעו כתוצאה מהמערכות האוטומטיות, בדיוק בהתאם להסדרי הבטיחות הנותנים מענה כולל״.


״זה כשל מערכות כולל״


דוח הביקורת שפורסם באוגוסט האחרון, כלל המלצות לפעולות שיש לבצע אותן בלוח זמנים מוגדר לתיקון הכשלים. בין היתר הוא ציין כי נובל-שברון צריכה לשקול להקים ״צוות ייעודי בעל הכשרה מתאימה והיכולת לבצע חקירה של כל תקלה והפקת לקחים... להבטיח שכל המסמכים הנדרשים על פי תקן הבטיחות זמינים לאנשי הצוות התפעולי, במיוחד עבור אלו שאחראים על חקירת התקלות, ושהם יעודכנו בהתאם לחקירות. לוודא שתכנית ניהול הבטיחות עומדת בדרישות ועונה על סטנדרט הבטיחות הנדרש״. אבל מאז לא פרסם משרד האנרגיה שום הודעה פומבית המבהירה אם ההמלצות והדרישות אכן יושמו.


מי שניהל התכתבות ענפה עם משרד האנרגיה בנושא הדוח הם אנשי עמותת ״שומרי הבית״. "בעקבות סדרת תכתובות שערכנו מול משרד האנרגיה בנושא, קיבלנו לאחר כ-7 חודשים ממועד הפנייה הראשונית עדכון כי 13 המלצות שהופיעו בדו"ח, הושלמו ע"י חברת שברון״,


יוני ספיר. צילום: מרק קולטון. שומרי הבית.

אומר יוני ספיר יו״ר העמותה שעוסק בנושא קידוחי הגז במשך שנים. ״אבל לא נמסר לנו האם הן הושלמו בלו"ז שהומלץ ע"י RPS, קרי עד לסוף פברואר 2021, לכל המאוחר״.


ספיר מציין כי ״המלצה אחת, הנוגעת למשרד עצמו, לא הושלמה. אף על פי כן, הצוות המדעי שלנו הבחין בכך שהמידע שנמסר הינו חסר. פנינו שוב למשרד, שענה כי ההמלצה הזו (הנוגעת להנחיות המשרד בנוגע לדיווח אירועים חריגים) נמצאת בהליכי מימוש על ידי המשרד וכי בתום עדכון ההנחיות, המידע בנושא זה יעודכן באתר המשרד. מצער שהמשרד הצניע שדווקא הוא עצמו לא עמד בהנחיות הדו"ח ודווקא הוא לא עומד בלו"ז המומלץ ע"י חברת הביקורת. היינו מצפים ליותר שקיפות ויותר יושרה בהקשר לדו"ח החמור, שקבע כי האירוע הנחקר היה בעל פוטנציאל לאובדן חיים רבים".


מהנדס הבטיחות תוהה מה יקרה במידה ובאחת התקלות, המערכת האוטומטית לא תפעל, ולמה שאר הגופים שאמורים לפקח על המתרחש באסדות כלל לא מוזכרים כמעורבים בביקורת. ״זה כשל מערכות כולל. איפה מנהל הבטיחות, המשרד להגנת הסביבה שהוא המנחה הלאומי לחומרים מסוכנים, ואנשי הבקרה ההנדסית במשרד האנרגיה״.


תקנות הבטיחות בעבודה בישראל דורשות מ״מחזיק המפעל״ לוודא שכל העובדים מכירים את הסיכונים הגלומים בעבודתם, מניעתם והגנה מפניהם ולוודא שהבינו את ההדרכה. בתשובה לשאלת זיקוק כי מהדו"ח ״עולה שהדבר לא בוצע ולכאורה יש פה עבירה על החוק. האם המשרד פתח בהליכים כלשהם בנושא, במידה שלא, מדוע לא״, הפנה אותנו המשרד ל״מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה, הרווחה והשירותים הקהילתיים״.


כך גם בתשובה לשאלה ״האם הוכנה לאסדה תוכנית לניהול הבטיחות כנדרש בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות), תשע"ג-2013. אם כן, האם בוצע ניהול סיכונים כפי שנדרש בסעיף 5 (4) לתקנות אלו. מי היה מוסמך לאשר את הסיכון הקביל ועל סמך מה אישר אותו״. ענה משרד האנרגיה כי ״התכנית קיימת ומשרד האנרגיה דרש את הכנתה ועדכונה, אך הוא אינו הרגולטור לאכוף אותה. הרגולטור הינו מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה, הרווחה והשירותים הקהילתיים״.


אלא שמינהל הבטיחות לא נמצא תחת משרד הרווחה, הוא פועל תחת ״זרוע העבודה״ של משרד הכלכלה, וממנו נמסר לנו כי הנושא הוא ״באחריות משרד האנרגיה ויש לפנות אליהם, בבדיקה שלנו, אין פעילות במים הטריטוריאליים״. זאת אומרת, שנכון להיום אף אחד ממשרדי הממשלה לא מפקח על קיומן של תקנות הבטיחות בעבודה באסדות הגז.


שבוע מאוחר יותר נמסר לנו מזרוע העבודה כי ״מינהל הבטיחות בזרוע העבודה במשרד הכלכלה מבצע ביקורי פיקוח בכלל ענפי המשק הישראלי. בתקופת הקורונה לא התאפשרו ביקורים וגישה מוסקת אל האסדות, המדובר באסדת לויתן שנמצאת במים הטריטוריאליים, בשל הגבלות שהייה וביקור קפדניות בהתייחס לבריאות צוות העובדים באסדות.

נציין כי בשגרה, באסדות מבוצעים ביקורים ואנו עומדים בקשר רציף עם משרד האנרגיה בנושא זה, ואף העברנו הערות והכוונה לגבי דרישות הבטיחות הנדרשות במהלך הביקורים האחרונים. החודש מתוכנן ביקור באסדות ויוטס צוות מפקחי מינהל הבטיחות שיורכב ממפקחי גהות, בדיקות כלים ובטיחות עובדים אל אסדת לויתן לביקור פיקוח מקיף. ביקור זה הוא חלק מתוכנית פיקוח מסודרת ומפורטת לשנת 2022 יחד עם משרד האנרגיה״.


בזרוע העבודה לא ענו לשאלה כמה ביקורים נעשו באסדות באותה ״שגרה״ שלפני הקורונה וקשה להדגיש כמה חמורים הטיעונים בתגובה ה׳מתוקנת׳. צוות של משרד האנרגיה הרי הגיע לאסדת לוויתן בעקבות התקלות במאי 2020. אנשי זרוע העבודה בהחלט היו צריכים להתלוות אליהם, בדיוק כפי שהבהיר מהנדס הבטיחות, ולא הייתה שום מניעה מהם להגיע לאסדה.


כמו כן, מלבד העובדה שבמשרד האנרגיה כלל לא ידעו לאיזה משרד שייכת זרוע העבודה הם גם הודו שלא היו בקשר איתם. בתשובה לשאלתנו האם טיוטות הדו"ח החמור על אי עמידת האסדה בתקנים ״הופצו להתייחסות גם למשרדים רלוונטיים אחרים (המשרד להגנת הסביבה, מנהל הבטיחות במשרד הכלכלה וכד'), והאם נערך דיון בנושא הממצאים״. ענה משרד האנרגיה כי ״הדוח ויישומו נסקרו במסגרת דיונים בפורום לוויתן והועבר לועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. הדוח הסופי הופץ לידיעה למשרד להגנת הסביבה״.


זאת אומרת שהדוח לא הועבר לזרוע העבודה וכלל לא ברור איזה ״קשר רציף״ היה בין המשרדים בנושא האסדה, מכיוון שבתשובה לשאלתנו כיצד משרד האנרגיה מוודא שכל הליקויים תוקנו ובמידה שתוקנו, ״האם למשרדי ממשלה נוספים היה חלק בפיקוח על התיקונים הללו, או שרק משרד האנרגיה פיקח עליהם״. ענו לנו ממשרד האנרגיה כי ״משרד האנרגיה היה המשרד הממשלתי היחיד שלקח חלק בפיקוח על תיקונים אלו״.


קשה לחשוב על דוגמא קיצונית יותר המבהירה את הפער בין ההכרזות על ״תקנים מחמירים ורגולציה מתקדמת״ לבין חוסר הפיקוח בפועל. בנקס מחדד עד כמה, במיוחד בתעשיית הגז והנפט, עבודת הרגולטור בשטח היא קריטית, ״זו סביבת עבודה קשה מאוד וחלקים משתחררים ובני אדם עושים טעויות״, הוא אומר, ״לכן חובה לדרוש לצד התקנים המחמירים ביותר, פיקוח״.


״נאמר לנו כי אירועים כאלה הם אירועי קיצון נדירים״


גם בכל הנוגע לפיקוח של המשרד להגנת הסביבה על הפליטות מהאסדות, נציגיו הודו שהיקף התקלות היווה עבורם הפתעה. "בבקשת ההיתר של נובל, נאמר לנו כי אירועי תקלה כאלו הם אירועי קיצון נדירים״. הסבירה שולי נזר, סמנכ״לית בכירה במשרד להגנ״ס בדיון בכנסת ביוני 2020. על פי נציגי המשרד בדיון, התקיימו ״11 אירועים בגלל התראות לחץ, 8 תקלות טכניות, 5 אירועי כשל מחשובי, הפעלה אחת לא נכונה ו-10 אירועים שגורם הכשל לא דווח לגביהם. בנוגע להפעלות תכופות של לפיד האסדה...התרחשו 24 אירועים שכללו הפעלת לפיד, כאשר ב-7 מתוכם הופעלו שני הלפידים על האסדה״.