פוטנציאל ההתחממות הגלובלית - GWP
מתאן (CH4) שמהווה את המרכיב העיקרי בגז מחצבים, הוא גז חממה עוצמתי בהרבה מפחמן דו-חמצני. מולקולות המתאן יכולות לכלוא כמויות גדולות של אנרגייה הנפלטת מכדור הארץ בצורת קרינה אינפרה-אדומה, ולשחררה לאחר מכן באטמוספרה בצורת חום. מצד שני, משך החיים של מולקולות המתאן באטמוספרה הוא קצר בהרבה ממשך החיים של מולקולות פחמן דו חמצני.
בשל מורכבות זו, היכולות להשוות בין ההשפעות של על ההתחממות הגלובלית של מתאן, פחמן דו חמצני וגזי חממה נוספים היא קריטית לצורך קביעת מדיניות אקלים או בנייה של מצאי פליטות גזי חממה לאומי, דוגמת המפל"ס - מרשם הפליטות לסביבה, המנוהל על ידי המשרד להגנת הסביבה או מצאי הפליטות המנוהל על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
מדד מקובל להשוואת תרומתם של גזי חממה שונים להתחממות הגלובלית הוא פוטנציאל ההתחממות הגלובלית (Global Warming Potential או GWP) שלהם. מדד זה משקף את התרומה להתחממות הגלובלית של טון של גז חממה כלשהו (כגון מתאן) הנפלט לאטמוספירה, בהשוואה לטון של פחמן דו חמצני הנפלט לאטמוספירה, כאשר לוקחים בחשבון מצד אחד את כמות האנרגיה שכל גז יכול לקלוט ומצד שני ואת משך החיים שלו באטמוספירה.
פחמן דו חמצני משמש נקודת ייחוס משום שהוא גז החממה הנפוץ ביותר. החישוב נעשה על ידי הכפלת כמות הגז שנפלטה במקדם אופייני לאותו גז, והתוצאה היא כמות הפליטות ביחידות של שווה ערך לפחמן דו חמצני (СO2eq).
לדוגמה, פוטנציאל ההתחממות הגלובלית של מתאן לאורך 20 שנה גבוה פי 84 משל פחמן דו-חמצני, ולכן טון של מתאן הנפלט משרשרת ייצור הגז שווה ערך ל-84 טונות של פחמן דו חמצני.
סוגייה מכרעת בקביעת פוטנציאל ההתחממות הגלובלית מפליטות גזי חממה שונים הוא משך הזמן אליו מתייחס החישוב. הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים מפרסם מקדמי פוטנציאל התחממות גלובלית לגזי חממה שונים לפרקי זמן של בין 20 שנים ל-100 שנים.
במחקרים רבים, וכן במצאי פליטות כגון המפל"ס, מקובל להתייחס להשפעת הפליטות לתקופה של 100 שנים. עם זאת, במקרה של גזי חממה בעלי משך חיים קצר יחסית כמו מתאן, חישוב זה מוביל לתוצאה נמוכה יותר מאשר חישוב לתקופה של 20 שנים, וכך מפחית בחשיבותן של פליטות המתאן.
חישוב הפליטות למצאי פליטות גזי החממה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
מדוע הנחיות האו״ם ללמ״ס הן להמשיך ולהשתמש במקדמים שלא רלוונטיים להערכות הפליטות העדכניות? מסמך מחקר של מוסד שמואל נאמן (הגורם המקצועי שאמון על כתיבת מסמכי ייעוץ למשרד להגנ״ס) שהתפרסם ב-2016, מסביר כי ״היות וישראל אינה נמנית בין המדינות המפותחות בנספח 1 של אמנת האקלים, מצאי הפליטות הלאומי המחושב ע"י הלמ"ס משתמש במקדם התחממות גלובלית של 21 לשקלול פליטות מתאן״, אבל הוא גם מבהיר כי ״…עבור מצאי פליטה המדווחים לארגונים בינלאומיים המקדם המקובל כעת הוא 25 ( GWP100 מה-AR4), בהתאם להנחיות האו"ם למדינות מפותחות. זהו גם המקדם שבשימוש במערך הדיווח הוולונטרי של ישראל״.
הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית, ה-EPA, מבהירה כי למרות שבמצאי הפליטות עדיין משתמשים במקדם לא מעודכן, ״בכל הקשור לפרסום דוחות מדעיים יש לקבוע את האומדנים על פי ההערכה המדעית העדכנית ביותר של IPCC ככזו המשקפת את מצב המדע. בכל פרסום מדעי, ה-EPA יתייחס ל-GWPs העדכניים ביותר״. ההערכה העדכניות ביותר של המקדם, נכון להיום, עומדת על 28.
מוסד שמואל נאמן
מוסד שמואל נאמן הוא מכון מחקר המתמקד בהתווית מדיניות לאומית בנושאי מדע וטכנולוגיה, תעשייה, חינוך והשכלה גבוהה, תשתיות פיסיות, סביבה ואנרגיה ובנושאים נוספים בעלי חשיבות לחוסנה הלאומי של ישראל בהם המוסד תורם תרומה ייחודית. במוסד מבוצעים מחקרי מדיניות וסקירות, שמסקנותיהם והמלצותיהם משמשים את מקבלי ההחלטות במשק על רבדיו השונים.
מקשר ימי
על פי משרד האנרגיה מהקשר הימי הינו ״מצוף מסוג Submerged Turret Loading Buoy, המופעל על ידי חברת נתג"ז ומאפשר להזרים גז טבעי בספיקה של כ-600 אלף מטרים מעוקבים לשעה למערכת ההולכה״.
על פי מוסד שמואל נאמן ״מערכת המקשר הימי מורכבת ממצוף השקוע בדרך קבע בעומק עשרים וחמישה מטרים מתחת לפני הים אשר מועלה ומתחבר לפתח מיוחד בתחתית מיכלית המאגר הצף לשם אספקת גז טבעי מנוזל. לאחר סיום החיבור מבוצע במיכלית תהליך גיזוז אשר במהלכו מחומם ה- LNG שעל סיפונה והופכו ממצב צבירה נוזלי לגז. עם השלמת התהליך, מוזרם הגז דרך המצוף אל הצינור הגמיש ומערכת ההולכה הארצית. על מנת לקשר בין המצוף למערכת ההולכה הארצית לגז טבעי, הונחה צנרת ימית, בקוטר עשרים אינצ’ים ובאורך שמונה קילומטרים, הפרוסה מן המצוף ועד למקטע הימי של מערכת ההולכה שבין אשדוד לחוף דור״.
גז טבעי נוזלי LNG
מוסד שמואל נאמן מסביר כי ״גז טבעי נוזלי (גט"ן) Liquefied natural gas- LNG - גז טבעי שעבר תהליך עיבוי בטמפרטורה של 161- מעלות צלסיוס בלחץ אטמוספרי. התהליך מוריד את נפח הגז פי 600 לערך ויוצר חומר קל להובלה, אחסון וגיזוז ובכך מאפשר הסעה של גז למרחקים ארוכים וללא צנרת.
מצלמות תרמיות
למתאן כושר בליעה גבוה של קרינה אינפרה אדומה (infrared) ולכן ניתן לאתר כיום פליטות מתאן באמצעות מצלמות חישה אופטית. לשימוש במצלמות נדרש נסיון רב, מכיוון שישנם פרמטרים מדעיים מורכבים שנדרשים לתפעול איתור הפליטות והכימות שלהן. מחקרים בעולם מראים שמפעילי ציוד שאין להם הכשרה מספקת ונסיון בתחום יאתרו פחות דליפות ולא יעריכו אותן בצורה מדויקת.
מושגים נוספים -
שריפה מבוקרת בלפיד - flaring
תהליך שריפת אדי גז דליקים שנפלטים ממתקני קידוח נפט וגז כאמצעי לסילוק עודפים או כאמצעי בטיחות למיתון לחץ במערכת.
פליטות לא מוקדיות - Fugitive emissions
דליפות גז בלתי מכוונות שמקורן בעיבוד, הולכה ו/או שינוע במתקני קידוח של נפט וגז. מדובר על הפסדי אנרגיה ממושכים בשיעור נמוך ממרכיבי המערכת.
נישוב - Venting
שחרור של גז מתאן בצורה פאסיבית ומכוונת לאטמוספירה כחלק מתכנון הנדסי של התהליך או כאמצעי בטיחות במתקני קידוח של גז ונפט.
היתר מוקדם
היתר לביצוע סקרים מהם ניתן להפיק מידע ראשוני על מאפייני השטח והפוטנציאל הגלום בו למציאת נפט או גז.
רישיון
רישיון חיפוש ניתן לשלוש שנים עם אפשרות להארכה עד שבע שנים לפי החלטת הממונה על ענייני הנפט. רישיון לא יינתן על שטח גדול מ-400 אלף דונם.
הענקת רישיון חיפוש בים
הענקת רישיון חיפוש בים נעשית במסגרת הליך תחרותי. רישיון חיפוש ניתן לגורם יחיד או לקבוצה אשר הוכיחו יכולת מקצועית וכלכלית לעמידה בתנאי תכנית העבודה הקבועה ברישיון. התנאים והדרישות ממגיש בקשה לרישיון חיפוש בים ומהמפעיל מפורטים בתקנות הנפט.
חזקה
חזקה להפקת גז טבעי ונפט ניתנת למשך 30 שנה עם אפשרות להארכה ל-20 שנה נוספות. החזקה ניתנת על ידי הממונה על ענייני הנפט לאחר שאישר כי יש בהפקה כדאיות כלכלית ("תגלית מסחרית"). שטח החזקה לא יעלה על 250 אלף דונם. לאחר שאישר הממונה קיומה של תגלית בשטח הרישיון, זכאי בעל הרישיון להגיש בקשה לחזקה על שטח של עד 250 קמ"ר מתוך שטח הרישיון. הפקת גז טבעי ונפט משטח החזקה תתבצע בהתאם לתנאי שטר החזקה ולתוכנית הפיתוח שיגיש בעל החזקה לאישור הממונה.
גז מלווה - Associated Gas
גז טבעי מלווה הוא גז שמצוי במאגרי נפט כגז חופשי (מלווה) או כגז בתמיסה עם נפט (גז מומס).
הולכת גז טבעי - Natural Gas Transmission
העברה של גז טבעי בלחץ גבוה מנקודת האספקה באמצעות צנרת עילית או תת-קרקעית ומדחסים בפריסה ארצית.
נישוב - Venting
שחרור של גז מתאן בצורה פאסיבית ומכוונת לאטמוספירה כחלק מתכנון הנדסי של התהליך או כאמצעי בטיחות במתקני קידוח של גז ונפט.
עיבוד גז טבעי - Natural Gas Processing
תהליך של ניקוי גז טבעי גולמי על ידי הוצאת תרכובות מזהמות (Hg, CO2, H2S) והפרדת פחמימנים שאינם מתאן ומים בכדי לייצר גז טבעי יבש באיכות הנדרשת להולכה לצרכני הקצה.
חלק מהמושגים נלקחו ממסמך המחקר של שמואל נאמן ״הערכות גלובליות של פליטות מתאן ממתקני קידוח בים״.