green-wide2-min.jpg
  • nhachlil

מסמך התגובות המלא


משרד האנרגיה


17.11.21


בנוגע לדוח ״תרומת פליטות לא מוקדיות של מתאן״ של יחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה שהתפרסם על ידי המשרד בפברואר השנה - 


א. מדוע לא צוין שנכון לזמן פרסום הדוח, 2021 - ישנה פעילות קידוח גז בשדה כריש ולא מצויין שאסדת לווייתן עדיין לא החלה לפעול ולכן הדוח מסתמך על נתוני פעילות של אסדת תמר בלבד.


כפי שמודגש בדוח, הוא פורסם בתחילת שנת 2021 (26.1.21), כלומר הוכן בשנת 2020 על סמך הנתונים שהיו זמינים אז, כלומר נתוני 2019. אסדת לוויתן החלה לפעול רק ביום האחרון של אותה השנה (31.12.19). הדוח כולל רק נתוני הפעלה שוטפים (כפי שמתואר בסעיף רקע שבעמוד 1 של הדוח), ולא פעולות אקספלורציה חד פעמיות, כפי שמתבצעות בשדה כריש, בהן הפליטות כמעט ואינן קיימות. יש להדגיש כי בשדה כריש אין פעילות קידוח של גז טבעי.


ב. מדוע בנספח 1 לדוח מוצגת טבלה המחושבת על פי מקדמים לא מעודכנים של ה- IPCC, שהוכפלו ב-21 (במקום הערך המעודכן מאז 2014 של GWP 28), מדוע הנתונים לא חושבו על פי הערכים המעודכנים.

ג. בנספח 2 לדוח מוצגות שתי טבלאות שמתבססות על מקדמים לא מעודכנים של ה-iPCC (מ-2006, ו-2000) מדוע החישובים לא נעשו על פי מקדמים מעודכנים.


תשובה לסעיפים ב' ו-ג': הנתונים בדוח מחושבים בדיוק על פי אותה מתודולוגיה בה מחושבים הנתונים באתר הלמ"ס ובאתר האו"ם, כפי שמוסבר בדוח. השימוש בנתונים זהים מאפשר השוואה בין נתוני הפליטות בישראל לבין נתונים שונים שמפרסם האו"ם. ראו נספח 1 סעיף 1 בעמוד 6.


ד. האם 700 הקילומטרים של הצנרת על פיהם מחושבים ערכי הפליטה, כוללים את כל הצנרת מהבארות ועד משתמשי הקצה. 


לא, 700 הק"מ הללו כוללים רק את הצנרת היבשתית ונכללים במקטע היבשתי.


ה. מתי נערך החישוב של חברת Wood לפליטות במקטע ההולכה (נספח 2ג). האם ההערכות נעשו לפני או אחרי הקמת מערכת ההולכה. 


ההערכות נעשו לאחר הקמת מערכת ההולכה.


ו. על פי הנספח, ״הדו"ח של חברת Wood שהגישה נתג"ז כולל הערכה של הפליטות הלא מוקדיות בהתבסס על סכימה של פליטות הגז הטבעי הצפויות בכל הפעולות הנדרשות על פי לפרוטוקול התחזוקה של מתקני הPRMS״. מהי אותה סכימה של פליטות הגז הטבעי המצויינת בציטוט, והאם אפשר לקבל את הדוח המלא.


תוצאות הסכימה מוצגות בדו"ח המשרד בעמוד 8. לגבי הדוח wood, ניתן לפנות בנושא לחברת נתג"ז.


ז. בנספח 3 נכתב כי היקף הפליטות “ממקטע זה מבוסס על ההנחה כי לא קיימות דליפות מהותיות מקווי הגז במערכת החלוקה בשיגרה״, על מה מתבססת הנחה זו?


מערכת הולכת הגז הטבעי במדינת ישראל חדשה, בנויה ומטופלת בהתאם לדרישות עדכניות ביותר שמקובלות במדינות מובילות. ככל שידוע לנו, לא קיימות שיטות בדיקה תקניות שמצליחות למדוד פליטות מזעריות (ככל שיהיו), ואנו משתמשים בשיטות המקובלות בעולם. המונים הקיימים, כאמור BAT (Best Available Technology), אינם מראים כי קיימות דליפות.


ח. בנספח 3א, נכתב ״להלן פירוט של נפח התחנות באזורי החלוקה השונים, מספר אירועי התחזוקה וסך הפליטות הלא מוקדיות״ - כיצד נקבע סך הפליטות הלא מוקדיות. במידה ויש מסמך מקור שמפרט את שיטת ההערכה והחישוב, נשמח לקבל אותו.


המתודולוגיה פורטה בנספח 3 (עמודים 9-10) בדוח של המשרד שפורסם.


ט. בנספח 3ב, בנוגע ל״פירוט פליטות בפעולות הגזה״ נכתב כי ״החישוב נערך עבור 10 אירועי הגזה בשנה, בהנחה שהזמן שלוקח למתאן להגיע לריכוז של 100% בצינור עומד על 15 דקות ובכל הזמן הזה נפלט גז טבעי״. כיצד נקבע שהחישוב יתבסס על עשרה אירועי הגזה בשנה, ומדוע הוא מחושב רק על סמך אירועי הגזה של רבע שעה.


הדוח לקח בחשבון הנחה מחמירה של 10 הגזות בשנה, מכיוון שבפועל, בשנים האחרונות ממוצע ההזרמות (ההגזות) של נתג"ז עמד על 3 בשנה. בנוגע למשך זמן שחרור הגז הטבעי, בתחילת ההזרמה הגז הטבעי דוחק החוצה את האוויר שבקו ובהגעת הגז הטבעי אל קו הנישוף, נמדד ריכוזו אשר עולה באופן חד עד אשר מגיעים לריכוז מוחלט של גז טבעי. מדובר בתהליך שאורך בממוצע עד 5 דקות בפועל, וגם זה באופן מחמיר.


י. (1) כיצד התקבלה ההחלטה במשרד שד״ר עינת מגל תכתוב את הדוח. האם יש לה רקע מדעי בתחום זיהום אוויר וגזי חממה.


בדיקה מקצועית כזו, כפי שנערכה, דורשת התמחות מולטי דיסציפלינארית, כפי שקיימת ביחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה. ד"ר עינת מגל שימשה בעת כתיבת הדוח מוקד ידע מקצועי לענייני סביבה ביחידת המדען הראשי וככזאת נבחרה על ידי המשרד לתכלל את העבודה, שכללה הפעלת גורמים מקצועיים רבים מהמשרד ומחוצה לו, ניתוח וגיבוש הממצאים בדוח מסכם.


יא. האם ד״ר מגל עדיין עובדת ביחידת המדען הראשי.


כיום מכהנת ד"ר עינת מגל כסגנית המדען הראשי במשרד הכלכלה.


2. בדיון שנערך בוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל ב-13 לאוקטובר אמר אודי אדירי (אז מנכ״ל המשרד) בנוגע לאיסוף מידע על פליטות המתאן כי ״המדידות הן נתונים של המפעלים עצמם...אנחנו זה לא הסמכות שלנו ולא האחריות שלנו״. מכיוון שאדירי מדגיש שנושא ״מדידת הפליטות״ לא בסמכות או באחריות משרד האנרגיה, כיצד ומדוע התקבלה ההחלטה להטיל על יחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה לפרסם דוח בנושא.


המשרד הוא הרגולטור של חברות הפקת הגז הטבעי, של נתג"ז ושל חברות חלוקת הגז הטבעי, ולפיכך, ומתוך אחריות לנושא צמצום הפליטות, מצאנו לנכון לבצע הערכה אמינה ומקצועית של הפליטות הלא מוקדיות במערכת אספקת הגז הטבעי בישראל.


3. בנוגע לתקלות באסדת לוויתן ודוח RPS  - דוח של חברת RPS שהוזמנה על ידי משרד האנרגיה (בעקבות שורת תקלות) לערוך בדיקה על אסדת לווייתן ביוני 2020, בדק את תהליכי האימות הנדרשים של התכנון, תפעול והציוד ונהלי הבטיחות על האסדה, עמידה בתנאי התקנות הפדראליות של ארה״ב בהקשר של תפעול ותיעוד של תקלות, עמידה בתקני הרכיבים ומערכות הבטיחות. הבדיקה מצאה שישנם כשלים בכל הפרמטרים, כולל בין היתר אי מילוי דרישות תקנים ואי התאמה לפרקטיקה המיטבית הנדרשת בתעשיית הנפט good oilfield practice.


א.מה כללה מעורבות משרד האנרגיה באישור הפעלת האסדה. מתי ביקרו הנדסאי המשרד באסדה ומה בדקו במהלך הביקורים. אלו מסמכים /אישורים הם ביקשו לראות ועל סמך מה ניתנו האישורים. 


אישור ההפעלה ניתן לפני first gas והתבסס על ביקורות שנעשו בארץ ובחו"ל (Corpus Christi, מספנת KIEWET). הביקורות נעשו ע"י מהנדסי תחום ביקורת הנדסית של מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה, ובליווי חברת הייעוץ הבינ"ל RPS.


ב. מערכת ניהול בטיחות התהליך (PSM-Process Safety Management) היא דרישת חוק בארה"ב ונחשבת כמערכת הכרחית בתעשייה הכימית בכלל ובתעשייה הפטרוכימית בפרט לצורך מניעת אירועים/אסונות שמקורם בבטיחות התהליך. מערכת זו דורשת בין היתר את ההוראות הבאות שעל פי הדוח לא קיימות בלוויתן - הוראות עבודה ותפעול, הנחיות לתחזוקה ובדיקה תקופתית של ציוד, הנחיות לתחזוקה ובדיקה תקופתית של ציוד, הכשרה מקיפה שתאפשר ביצוע חקירת אירועים/תאונות. כיצד אושרה ההפעלה ללא מערכת זו.


משרד האנרגיה, לפני מתן אישור הפעלה, מאשר, בין היתר, את מסמך ה-OPS. לפי מסמך זה, לכל מתקן ומערכת שהוגדרה כ-SCE יש תאריך בדיקה, תדירות שלה, הנחיות מי מבצע אותה ומצג של נתונים אותם ניתן לקבל לאחריה. תוצאות הבדיקה מוגשות למשרד האנרגיה.


על פי הרגולציה האמריקאית 250CFR30, שלפיה האסדה נבדקה לפני מתן אישור הפעלה, רוב הדרישות מתייחסות לפרקים 800 ו-900. פרקים אלו נבדקו אל מול התכנון ובעזרת חברת הייעוץ הבינ"ל RPS. בנוסף לכך, נבדקו נושאים אחרים כגון מערכת ה-SEMS, מערכת כיבוי אש על ידי כבאות והצלה, מערכות הנדרשות בבדיקה על פי דרישת המשרד להגנת הסביבה, וכדומה. דרישות SEMS לסביבה הימית זהות ל-PSM אך בנוסף, המשרד דרש מהמפעיל הפעלת גוף פיקוח בלתי תלוי בכל השלבים של חיי הפרויקט – מהתכנון ועד הנטישה.


ג. כיצד התקבל אישור הפעלת האסדה ללא שלב ה-operational verification, ועל ידי מי.


בשלב ההפעלה, נדרשה חברת "נובל" לעמוד בתקן האמריקאי 250CFR30. בנוסף, היא נדרשה לפיקוח צד שלישי על ה-PS.


ד. מדוע לא הורה משרד האנרגיה להפסיק מיידית את פעילות אסדת לוויתן כולה עוד לפני התקלה במאי 2020, ולמה לא הורה להפסיק את פעילות האסדה לאחר שהתגלתה התקלה במאי.


הפסקת פעולת האסדה היא צעד קיצוני שאינו נתמך בחוות הדעת המקצועית של RPS ולכן הממונה לא ראה לנכון להפסיק את פעילות האסדה, לפני ואחרי האירוע במאי 2020, וכן לא לעצור את הזרמת הגז הטבעי לארץ.


ה1. על פי הדוח, במהלך שהותם על האסדה, לא הצליחו החוקרים לאתר את תיעוד ניתוחי הסיכונים שבוצעו בתמר ובלוויתן, והעובדים לא הכירו את ניתוחי הסיכונים וככל הנראה לא הודרכו בנושא. האם בוצע ניתוח סיכונים במתודולוגיית HAZOP לכל תהליכי הייצור לפני הפעלת האסדה, במידה שלא מדוע לא. 


באסדה נערכו ניתוחים והערכות סיכון בשיטות שונות, כאשר ניתוח גורמי סיכון עיקריים (ROMH) נערך על בסיס שיטת BOWTIE המקובלת בתעשייה שבעזרתה נקבעים SCE – מערכות בטיחות קריטיות. מתוך הביקורים שביצעו מהנדסי תחום בקרה הנדסית באסדה, עלה כי חלק מהצוות שתושאל על ידם לא הכיר את הדרישות, ומהנדסי האגף במשרד העלו את השאלה. החברה נדרשה לשפר את הנושא ולדווח על התוצאות לממונה על ענייני הנפט.


ה2. בדו"ח אין פרטים מלאים של האירוע שכמעט גרם לאסון המוני. האם תרחיש זה נותח במהלך ניתוח הסיכונים. במידה שכן, מדוע ההגנות לא עבדו במהלך האירוע.


נדגיש כי הטענה על אסון המוני אינה נכונה. דו"ח RPS מתמקד במספר נושאים, ביניהם גם חקירת אירועי בטיחות, וכן מתמקד באירוע הספציפי של ה-2.5.20. יש לציין כי במהלך האירוע פעלו מרכיבי בטיחות קריטיים באופן המתוכנן: גלאי הגז הטבעי, מערכת ההדממה של המתקן, ועוד. מערכות אוטומטיות אלה נועדו לחפות על כשלים אנושיים או אחרים. תרחיש זה נותח בדיוק על ידי שיטת BOWTIE, עבורו נקבעו מערכות בטיחות קריטיות, שפעלו לפי התכנון ומנעו אירוע משמעותי. מכיוון שמדובר בתעשייה בוגרת, הפועלת לפי עיקרון של "שיפור מתמיד" במטרה למנוע תאונות כלשהן, מושקעים מאמצים גדולים של כל המעורבים להגיע לשורש העניין שהביא לכשל, אפילו אם זו מערכת בטיחות קריטית בודדת.


ו. מדוע צוות הפיקוח/ניהול באסדה המשיך להפעיל אותה בלי להתקין באופן מיידי אמצעי הגנה שימנעו הישנות האירוע שהומלץ עליהם בחקירה. 


הממונה החליט להשעות את עבודות ההרצה של יחידות הטורבו אקספנדר ורק לאחר מילוי הדרישות התיר לחזור ולבצע את עבודות ההרצה. דרישות אלו כללו פעולות שיוודאו שכשל זה לא יחזור. הכשל היה בטעות אנוש, בשעה שהמערכות הטכניות תיפקדו.


ז. תקנות הבטיחות בעבודה דורשות מ״מחזיק המפעל״ לוודא שכל העובדים מכירים את הסיכונים הגלומים בעבודתם, מניעתם והגנה מפניהם ולוודא שהבינו את ההדרכה. מהדו"ח עולה שהדבר לא בוצע ולכאורה יש פה עבירה על החוק. האם המשרד פתח בהליכים כלשהם בנושא, במידה שלא, מדוע לא.


המשרד פעל לפי ממצאי הדו"ח ודרש מהמפעיל לתקן את הליקויים העולים מן הדו"ח. יש לציין כי אכיפת חוקי הבטיחות בעבודה מתבצעת על ידי מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה, הרווחה והשירותים הקהילתיים.


ח. על פי הדוח נהלי שברון (מבחינת operational verification) לא היו מוכרים לצוות התפעול/פיקוד. מי היה אחראי ליישומם ומדוע לא יושמו.


שאלה זאת יש להפנות לחברת "שברון".


ט. האם הוכנה לאסדה תוכנית לניהול הבטיחות כנדרש בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות), תשע"ג-2013. אם כן, האם בוצע ניהול סיכונים כפי שנדרש בסעיף 5 (4) לתקנות אלו. מי היה מוסמך לאשר את הסיכון הקביל ועל סמך מה אישר אותו.


התכנית קיימת ומשרד האנרגיה דרש את הכנתה ועדכונה, אך הוא אינו הרגולטור לאכוף אותה. הרגולטור הינו מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה, הרווחה והשירותים הקהילתיים.


י. איזה גוף היה אחראי על בדיקת ואישור הגנת הסייבר של האסדה, ובמידה שנעשו צעדים לשפר את מצב הגנת הסייבר מי מפקח עליהם ומה הם היו. 


שאלה זו יש להפנות למערך הסייבר הלאומי.


4. על פי הדוח, נדרשו צעדים מיידיים לתיקון הכשלים. בין היתר נדרש ״צוות ייעודי בעל הכשרה מתאימה והיכולת לבצע חקירה של כל תקלה והפקת לקחים... להבטיח שכל המסמכים הנדרשים על פי תקן הבטיחות זמינים לאנשי הצוות התפעולי, במיוחד עבור אלו שאחראים על חקירת התקלות, ושהם יעודכנו בהתאם לחקירות. לוודא שתכנית ניהול הבטיחות עומדת בדרישות ועונה על סטנדרט הבטיחות הנדרש״. בנוגע לפעילות המערכת, הם המליצו בין היתר - ״לשקול התקנה של חיישנים אנלוגיים, שיאפשרו זיהוי כשלים במערכת האוטומטית ויעבירו את המידע למפעילי חדר הפיקוד...הוספת הליכי וידוא של פעילות כל ״פונקציית פעילות״ בנפרד, והסכמה על מתולוגיית אישור העמידה בתקנים בין החברה לבין משרד האנרגיה״.


א.כיצד המשרד מוודא שהם אכן בוצעו, במידה שבוצעו, האם למשרדי ממשלה נוספים היה חלק בפיקוח על התיקונים הללו, או שרק משרד האנרגיה פיקח עליהם.


המשרד קיים ישיבות מעקב בנושא מילוי ויישום המלצות והוראת הדוח. בישיבות אלו עודכן המשרד בכל action item שהעלה הדו"ח, ובמקביל נמסרו הערות למפעיל על בסיס חומרים תומכים שהציג ואשר נבדקו על ידי חברת הייעוץ RPS. רק לאחר קבלת מענה מספק והסכמת חברת הייעוץ הבינ"ל RPS, אותו action item עבר למצב סגור. משרד האנרגיה היה המשרד הממשלתי היחיד שלקח חלק בפיקוח על תיקונים אלו.


ב. האם המשרד דרש מהחברות המפעילות את האסדות לבצע שיפורים נוספים כדי לעמוד בפרקטיקה המדוברת. במידה שכן, מה בוצע וכיצד המשרד מפקח על כך.


משרד האנרגיה דורש מהחברה לבצע שיפורים באופן מתמיד, שכן מדובר בחלק אינטגרלי ממערכת ניהול הבטיחות SEMS של כל מפעיל וחלק מעיקרון PDCA של תעשיית הנפט.


ג. האם טיוטות הדו"ח הופצו להתייחסות גם למשרדים רלוונטיים אחרים (המשרד להגנת הסביבה, מנהל הבטיחות במשרד הכלכלה וכד'), והאם נערך דיון בנושא הממצאים. 


הדוח ויישומו נסקרו במסגרת דיונים בפורום לוויתן והועבר לועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. הדוח הסופי הופץ לידיעה למשרד להגנת הסביבה.


ד. האם בעקבות הדו"ח הופקו לקחים מערכתיים כלשהם במשרד האנרגיה.


בעקבות הדו"ח, גובשה תוכנית הכוללת הרחבה של היחידה לבקרה הנדסית ויחידת הפיקוח, ונוהל הדיווחים תוקן.


5. הדוח מצא כי התיעודים שנעשים על האסדה בנוגע לאירועי בטיחות לא מקיפים את כל האירועים ולא מספקים את תוכן האירועים המלא. האם המשרד מקבל את הדוחות הללו באופן שוטף, במידה שכן, כיצד הוא בוחן שהם אכן מכילים את הפירוט המלא של האירועים.


המשרד מקבל דוחות על אירועים בטיחותיים על בסיס ההנחיות שפרסם. המשרד מחליט על פי שיקול דעתו באילו דוחות להתעמק וזאת על בסיס חומרת האירוע. חשוב לציין שהדרישות העולות מההנחיות הן מחמירות יותר מהמקובל בעולם.


6. האם מאז התקנות המערכות החדשות על אסדת תמר נעשתה בדיקה של חברה חיצונית, כפי שנעשתה בלווייתן, לא בהקשר רק של תקלות במערכת הבטיחות, אלא עם מומחים הנדסאים שיבחנו את מצב המערכת כולה, בהקשר של תפעול ופליטות. במידה שלא, האם מתוכננות על ידי המשרד בדיקות של חברות חיצוניות שיבחנו את כלל המערכת בשתי האסדות על פי נהלי Leak Detection & Repair - LDAR.


בדיקות LDAR וכל הקשור לפליטות לאוויר נמצאים בפיקוח המשרד להגנת הסביבה תחת חוק אוויר נקי, ויש להפנות אליהם את השאלה. חברת הייעוץ הבינ"ל RPS בודקת את כל מה שהמשרד דורש ממנה.


7. חברת WOOD שמוזכרת בדוח, והייתה אחראית על התכנון והבנייה של לווייתן, הייתה גם אחראית לליווי התכנון והבנייה של רשת ההולכה של נתיבי גז. האם בעקבות ממצאי הדוח שמסמנים אותה כאחראית לחלק מהכשלים, המשרד ביצע בדיקה חיצונית כלשהי בנוגע לפליטות מתאן ממערכת האחסון, ההולכה והחלוקה. במידה שלא, מדוע.


מערכות ההולכה מנוטרות באופן רציף ומלא על ידי נתג"ז והפליטות בהן זניחות לחלוטין, כפי שצוין קודם וכפי שמוצג בדוח של WOOD. לא קיימות מערכות אחסון.


8. במידה והמשרד מפקח על עבודות הקידוחים של בארות ההפקה, כיצד הוא מפקח על עבודות הקידוח הנוכחיות לבארות נוספות בשדות לווייתן, והקידוחים והעבודות בשדות כריש/תנין.


המשרד מפקח לאורך כל הדרך על עבודות הקידוח, באמצעות יחידות ההנדסה ואגף סביבה ביחידת מינהל אוצרות טבע במשרד, וכן באמצעות שיתוף פעולה הדוק עם המשרד להגנת הסביבה והפיקוח שלהם.


9. האם במשרד האנרגיה יודעים מהן כמויות הגז שהופנו ללפידים בתקלות בשנת 2020, (כולל ריקוני האסדה מכלל הגז המופק שהצטבר בה - כפי שדרש המשרד). במידה שכן, באיזו כמות מדובר. 


נושא איכות האוויר מכוסה תחת היתר הפליטה. הכל מדווח למשרד להגנת הסביבה, כולל כמויות. להגנת הסביבה אמצעי ניטור רציפים על האסדה ושאלות בנושא יש להפנות אליהם.


10. האם במשרד האנרגיה פועלים בהתאם לרגולציה המוכרת היום בעולם על פיה החברות במשק ייצור וההולכה של הגז נדרשות להחליף כל תקופת זמן חלקים שדולפים בחלקי ציוד נקיים יותר. במידה שלא מדוע לא. במידה שכן, כיצד מוודא המשרד שהחלקים אכן הוחלפו.


כן, חברת נתג"ז פועל על פי הרגולציות המוכרות. יש תוכנית תחזוקה שנתית, שכוללת החלפת ציוד מתוכננת ובקרת דליפות ותיקונן, ככל שנדרש. רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה מבצעת בקרה רגולטורית על פעילות החברה בכלל, ובפרט בעניין זה.


11. על פי דרישות חוק אוויר נקי נדרשת הטכנולוגיה והאמצעים הטובים ביותר ״בתכנון, בבניה, בהפעלה ובתחזוקה של מקור הפליטה בכל בנייה של מתקן. בדוח יחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה נכתב כי חישובי הפליטות בישראל צריכים להיות מחושבים בצורה שונה מהמקדמים של ה-IPCC מכיוון ש״המערכות חדשות ונבנו בהתאם לתקינה סביבתית מודרנית ומחמירה״ - כביכול בהתאם ל-BAT (הטכנולוגיה המיטבית הזמינה). אלא שעל פי דוח הביקורת, המערכת באסדה לא עומדת בקריטריון הזה. מדוע המידע הזה לא הוזכר בדוח יחידת המדען הראשי ולא הובא בחשבון.


הדוח של חברת הייעוץ הבינ"ל RPS לא התייחס כלל לטכנולוגיות BAT. המערכות באסדה עובדות לפי BAT ועומדות בדרישות המשרד להגנת הסביבה להיתר הפליטה ולפיכך, לא נדרשה התייחסות נוספת בדוח המדען.


12. באתר משרד האנרגיה מופעל דף ייעודי של דיווחים מאירועים באסדת לווייתן, למה המשרד לא מתפעל דף דיווחים כזה גם עבור אסדת תמר. 


משרד האנרגיה, מתוך רצון לייצר שקיפות, פתיחות והסברה לציבור המתגורר באזור החוף, החליט לפרט את התקלות באסדת לוויתן ומהותן באתר המשרד. הדיווחים מאסדת תמר מעטים ביותר, ונבחן את האפשרות לפרסמם באתר המשרד.



06.12.21

צהריים טובים, 


בהמשך לשיחתנו בנוגע לכתבה של ניב ושלי על פליטות המתאן בישראל, ולאחר ההתכתבות הארוכה עמכם בנוגע לשאלותנו, נשמח לתגובתכם לדברים הבאים:

 

1. יחידת המדען הראשי של משרדכם, פרסמה בתחילת 2021 דוח שכותרתו "תרומת הפליטות הלא מוקדיות של מתאן לאפקט החממה", בו סיכמה את פליטות המתאן במשק האנרגיה לשנת 2019. זאת, למרות שמדובר בנושא שכלל אינו נמצא תחת אחריות משרד האנרגיה. הדוח, הציג תמונת מצב לפיה פליטות המתאן במשק הגז בישראל הן זניחות מאוד, כמעט בלתי קיימות. מומחים עולמיים, טוענים כי לא נתקלו למעשה בנתונים כאלו, כאשר גם חברות עולמיות מתחייבות לפעול כדי להגיע לצמצום של כ-0.20% פליטות מסך ייצור הגז - נתון שעד היום לא הושג. זהו נתון גבוה בהרבה מזה שלטענת משרד האנרגיה קיים כבר היום בישראל. 

 

בעבר, כתבנו על כך שהדוח שביצע משרדכם מתעלם ממקטעים שלמים בשרשרת ייצור הגז ומניח כי הפליטות בחלק מהמקטעים הינן 0 שכן מדובר בתשתיות חדשות - הנחה שאיננה מקובלת במחקר העולמי. מדעניות יחידת זיקוק בשיתוף מומחי זיהום האוויר של מעבדת המחקר של גרינפיס באנגליה, בדקו את הדוח ומצאו כי יחידת המדען הראשי במשרדכם השתמשה במקדמי חישוב לא עדכניים, שהניבו תוצאות שאינן משקפות את המציאות בפועל. לטענת המשרד, ״הנתונים בדוח מחושבים בדיוק על פי אותה מתודולוגיה בה מחושבים הנתונים באתר הלמ"ס ובאתר האו"ם, כפי שמוסבר בדוח״. אלא שמהלמ״ס נמסר כי ״חישוב פליטות גזי חממה נעשה בהתאם להנחיות שהלמ"ס קיבלה מה UNFCCC. ראוי לציון שהנתונים מתפרסמים גם בטונות, כך שהמשתמשים יכולים להכפיל את הנתונים במקדמים לפי ראות עיניהם״. בעצם, בלמ״ס מבהירים שיחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה יכולה הייתה לקחת את הנתונים הגולמיים של אומדני הפליטות ולחשב אותם על פי המקדמים העדכניים וכך הייתה מתקבלת הערכת פליטות נאמנה יותר למציאות. 

 

צוות 'זיקוק', יחידת התחקירים העצמאית של ארגון הסביבה גרינפיס, ביצע חישובים מתקדמים לפי הערכות עדכניות הקיימות בעולם. בעולם קיימות מספר שיטות חישוב מקובלות להערכת פליטות המתאן, כשכל אחד מהחישובים יביא לתוצאות שונות. לצד מקדמי החישוב השמרניים ביותר של ה-IPCC - הפאנל הבין ממשלתי לשינוי האקלים, ישנה גם שיטת החישוב של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA) ושל הסוכנות להגנת הסביבה של ארה״ב (EPA). מכיוון שנכון להיום בישראל לא מתקיים איסוף נתונים מקיף של פליטות, צוות זיקוק השתמש במקדמי פליטה גנריים עבור כל המקטעים השונים בהתאם להנחיות המדויקות של ה-IPCC וערך שורה של חישובים על פי הפרמטרים השונים (אורך הצנרת / נפח ייצור הגז) ומצא כי בחישוב השמרני ביותר (מקדם מעודכן ל-2019), מדובר בפליטות כוללות שנעות בין 42.74 ל-55.84 קילו טון מתאן מכל שרשרת הייצור. זהו פער בלתי נתפס, הגבוה פי 40 עד 50 מההערכות אותן פרסם משרד האנרגיה.

 

בנוגע למקטע האחסון וההולכה על היבשה, הדוח של ד״ר מגל מיחידת המדען הראשי מסתמך על הערכה בדיעבד של ״היקף הדליפות החזוי עבור פעולות התחזוקה השוטפות״, בלי שום התייחסות למה שמתרחש בפועל בשטח. מי חתום על ההערכות בדוח? אותו תאגיד WOOD שהיה אחראי על עיצוב אסדת לוויתן (וסיפק נתונים מוטעים בנוגע למערכות הבטיחות), וגם על ליווי תכנון והקמת המערכת של ״נתיבי גז״. בדוח לא ראו שום צורך משום מה לציין כי מי שסיפק להם את ההערכה, ״חברת WOOD״, הוא מי שליווה ישירות את תכנון והקמת המערכת וגם לא לספק את טבלאות החישוב עצמן. ההחלטה הזו של משרד האנרגיה מבהירה כי הם לא רואים אפשרות לניגוד אינטרסים בעובדה שהחברה שחתומה על הליווי המקצועי של תכנון המערכת היא גם מי ש״מעריכה״ כמה דליפות יהיו ממנה.

 

התוצאה הסופית בדוח משרד האנרגיה, מציגה נתון מופרך שלא נקבע על סמך מתודולוגיה מדעית קוהרנטית ומנמיך בצורה מעוותת את הערכת הפליטות בשנת 2019. טעויות החישוב כל כך מובהקות, שהן מעלות שאלות קשות בנוגע לתהליך הביקורת המדעית בכתיבת הדוח ולהחלטה של יחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה לפרסם אותו כפי שהוא. במידה והדוח המדובר לא הביא בחשבון את האומדנים ואת המאפיינים הספציפיים של כל רכיב במערך ההפקה, העיבוד, ההולכה והחלוקה של הגז בישראל, בהתאם להנחיות של ארגון ה-IPCC ועל פי המקדמים המעודכנים, הייתה על כותבי הדוח החובה לציין זאת בגוף הדוח. נזכיר, כי אותו דוח משמש אף בסיס לקביעת מדיניות בישראל, והוצג שוב ושוב על ידי משרד האנרגיה בפומבי, בהזדמנויות שונות.


תגובה:

אנחנו מכבדים את הבדיקה, אך דוחים את הטענות. בעוד שצוות "זיקוק" (שנשמח להבין מה התמחותו) השתמש בנתונים "גנריים" שאינם רלוונטיים לישראל, הדוח של המשרד התייחס למצב הספציפי של ישראל ובהסתמך על נתונים הידועים לגביה. לכן, לדעתנו אמינותו גבוהה בהרבה.


לעניין נתוני הלמ"ס, טענתכם אינה נכונה ועמדת הלמ"ס זהה לעמדתנו, שכן הסיבה להצגת הנתונים כפי שנעשתה היא לצורך נוחות ההשוואה עם נתונים אחרים.

 

2. כמו כן - שאלנו אתכם - כיצד התקבל אישור הפעלת האסדה ללא שלב ה-operational verification, ועל ידי מי. עניתם - בשלב ההפעלה, נדרשה חברת "נובל" לעמוד בתקן האמריקאי 250CFR30. בנוסף, היא נדרשה לפיקוח צד שלישי על ה-PS. התקן האמריקאי המדובר אינו מחליף את שלב ה-operational verification ולכן נשמח לתשובה בנושא. וגם, מיהו אותו צד שלישי ומהו ה-PS. 


תגובה:

בשלב ההפעלה, נדרשה חברת "נובל" לעמוד ברגולציה הפדראלית האמריקאית -  250CFR30. הגישה האמריקאית אינה דורשת בקרה של צד שלישי בלתי תלוי על נושא הוריפיקציה השייכת ל-Performance Standards , והיא נדרשה לפיקוח של צד שלישי על פי תנאי שטר החזקה. עם הפעלת האסדה, התווסף גם הצורך לבצע וריפיקציה על ה-PS על ידי צד שלישי בלתי תלוי.

הצד השלישי הוא IVB ואותו נבחרה לבצע חברת BV UK. ה-PS הוא Performance Standards, כלומר המדריך להפעלת האסדה.


3. על פי הדוח של RPS העוסק בתקרית הבטיחות על האסדה, במהלך שהותם על האסדה, לא הצליחו החוקרים לאתר את תיעוד ניתוחי הסיכונים שבוצעו בתמר ובלוויתן, והעובדים לא הכירו את ניתוחי הסיכונים וככל הנראה לא הודרכו בנושא. האם בוצע ניתוח סיכונים במתודולוגיית HAZOP לכל תהליכי הייצור לפני הפעלת האסדה, במידה שלא מדוע לא. באסדה נערכו ניתוחים והערכות סיכון בשיטות שונות, כאשר ניתוח גורמי סיכון עיקריים (ROMH) נערך על בסיס שיטת BOWTIE המקובלת בתעשייה שבעזרתה נקבעים SCE – מערכות בטיחות קריטיות. זאת אומרת, שבפועל לא בוצע ניתוח סיכונים במתודולוגיית HAZOP - נשמח לתשובה של כן, או לא. 


תגובה:

התבצעו ניתוחים רבים בשיטת ה-HAZOP, אך יש להבהיר כי השיטה היא נקודתית ומתייחסת, למשל, לציוד/מיכל/תהליך ספציפי ולא ברמה של כל המתקן, בדומה לשיטת LOPA. ניתוחים מסוג זה, אף פעם לא מבצעים לכל המערכות, אלא לנקודות/מתקנים/תהליכים בעלי סיכון גבוה שנקבעו בתהליך של הערכת סיכונים מקדימה.


 

4. בדוח RPS נקבע כי התקרית ב-2 למאי הייתה עלולה להסתיים באסון עם נפגעים בנפש ופגיעה סביבתית משמעותית. בזמן אמת, הצוות לא הבין שהאירוע הגיע עד כדי סכנת חיים. השלכות של אסון על אסדת הגז שעלול היה להתרחש הן עצומות. גם מהנדסי המשרד שהגיעו לאסדה לא זיהו את חומרת המצב בזמן אמת. מהדוח עולה, כי אסדת לוויתן לא עמדה בתקנים הנדרשים על פי החוק. איך העובדות הללו מסתדרות עם טענות שלכם לאורך השנתיים האחרונות, לפיהן מדובר באסדה שנבנתה לפי התקנים המחמירים ביותר בעולם? כיצד אושרה הפעלת האסדה ללא בדיקה מקיפה של הדברים הללו? בנוסף, מגל טענה במאמר בגלובס כי "תשתיות הגז הטבעי בישראל נבנו בעשור או שניים האחרונים, ובתקנים מודרניים ומחמירים ביותר", ולא הזכירה במילה את אותו דוח חמור מאוד. נשמח גם לדעת, כיצד מסתדרת המציאות - בה אסדת לוויתן לא עמדה בחלק מהתקנים בשנת 2020, עם הטענות של ד"ר מגל בטור שכתבה בגלובס בפברואר השנה, בדבר פליטות מתאן שכמעט ואינן קיימות בסקטור הגז? כיצד יכול הציבור להסתמך על הקביעה הזו, כשבשטח, המתקנים אינם עומדים בתקנים המיטביים הקיימים, ובמהלך המחצית הראשונה של 2020, כפי שידוע היטב למשרד האנרגיה, למשרד להגנת הסביבה לא הייתה גישה לנתוני הניטור של האסדות? בשנת 2019, למשרד להגנת הסביבה לא היה היתר פליטה עבור אסדת תמר, וגם שם, המשרד לא יכול היה לפקח עצמאית על פליטות המתאן מהמתקן.  


תגובה:

האחריות לתקינות האסדה היא בראש ובראשונה של מפעיל האסדה, חברת "שברון". המשרד מבצע פיקוח סדור על פעילות האסדה בהתאם לתקנים המתקדמים במשק (אירופה וארה"ב) וכאשר מתרחשת תקלה, הוא פועל לוודא שהלקחים מופנמים. על מנת למנוע תקלות, על המפעיל לוודא שישנם כלל האמצעים לטפל בהן במקצועיות ובדחיפות, ולמנוע הישנותן בעתיד, ככל וניתן. האירועים שקרו ב-2.5 התרחשו מתקלות אנוש ונמנעו כתוצאה מהמערכות האוטומטיות, בדיוק בהתאם להסדרי הבטיחות הנותנים מענה כולל.


בנוגע לפליטות, המשרד להגנת הסביבה ניטר לאורך כל הזמן את הפליטות, ובעקבות זאת יצאה דרישה משותפת של שני המשרדים, המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה, לטפל ולהפחית את פליטות ה- NMVOC מהאסדה, ואכן, באסדת תמר הופחתו הפליטות בכ-99%.



המשרד להגנת הסביבה


07.10.21


1. בעמוד 11 במפלס - התפלגות גזי החממה בישראל, אחוזים, משקלים -

על פי האינפוגרפיקה (תרשים העיגול) מיוחסים ל-43.4 מיליון טון פליטה של גזי חממה מייצור חשמל ותעשייה %56 מהפליטות, בזמן של-50.7 מיליון טון פליטות גזי חממה (פליטות מתאן ממטמנות - שוות ערך לפחמן דו חמצני) מיוחס %7 מהפליטות. לא ברור לי כלל כיצד מחושבת ומוצגת הטבלה הזו.


תשובה: איור 2 בעמוד 11 – כמות "מתאן גז מטמנות" צריך להיות 5.7 מיליון טונות ולא 50.7 כפי שרשום. הטעות תתוקן באתר המשרד. גודל הפלחים של הפאי באיור תקין.